שיגעון ה-NFT צובר תאוצה בישראל, וזה הזמן לדבר על המס שצריך לשלם
“אם היו יודעים על הרומן הסודי של כרייף עם אפי נוה - לא היו ממנים אותה”
“אם היו יודעים על הרומן הסודי של אתי כרייף עם אפי נוה ועל הנתונים שלה בקורס - לא היו ממנים אותה לשופטת”
חלק עצום מה-NFT ברשת - זיופים והונאות
הבעיה המרכזית עם NFT כיום היא הקלות שבה ניתן לקנות ולמכור אותם. ברמת העיקרון, כל אדם יכול להמיר ציור או תמונה ל-NFT ולהציע אותו למכירה בכל מחיר שירצה - מילד בן 12 שמכר ציורים של לווייתנים בשווי של חצי מיליון דולר ועד ליצירת ה-NFT היקרה ביותר בעולם שנמכרה בסכום מופרך של 69.3 מיליון דולר. ה-NFT מייצג את הבעלות על היצירה, אך היא נשארת חופשית לגישה ולשימוש ברשת. הציוץ הראשון אי פעם בטוויטר, למשל, נמכר כ-NFT - אך כל משתמש באינטרנט יכול לצפות בו בחינם.
המשמעות היא שנוכלים יכולים למצוא קבצים דיגיטליים ברשת ולמכור אותם כ-NFT, על אף שהזכויות עליהם כלל לא בבעלותם
שיחת השוק | מתעניינים ב-NFT? הנה משהו שאתם חייבים לדעת
■ משה ברקת, המפקח על הביטוח, מוביל את אחד המהלכים החשובים ביותר לשוק הפנסיה - הפיכת ועדת ההשקעות לעצמאית ובלתי תלויה. ברקת פירסם שורה של תקנות שבה הוא מגדיר איך ייבחרו חברי הוועדה - באמצעות ועדה ציבורית ברשות שופט. היתרון הוא ניתוק בעלי השליטה בחברות הביטוח מברז ההון של החיסכון הפנסיוני. הבעיה היא שברקת רוצה שהוועדה תפקח, כלומר, שתהיה קצת פחות מעורבת בבחירת ההשקעות - וזה כבר פחות טוב.
■ אחרי גב ים, שיכון ובינוי וחברות אחרות - 2022 נפתחה עם מאבק שליטה על חברת נורסטאר. בשיחה עם בכיר בשוק ההון, הוא אמר כי “בעלי השליטה שמחזיקים בפחות מ-51% מהמניות צריכים להיות קצת פרנואידים”. אז הלכנו לבדוק למה נוצרים מאבקי השליטה, אילו חברות על הכוונת, והכי חשוב - איך אפשר להתגונן? בקיצור, יש כאן מדריך למשתלט המתחיל.
■ טירוף הנדל"ן לא נרגע, ויש מי שיודעים לסחוט עוד קצת את הלימון. קבוצת ההשקעות אלייד, של יצחק סוארי, רוכשת 15% נוספים מהחברה לפיתוח חוף התכלת - ותחזיק בסך הכל ב-55% ממנה. עד כאן עסקת נדל"ן רגילה. מה שמעניין הוא שלפני שנתיים בנק אגוד העמיד את אחזקותיו בחברה למכירה עבור 130 מיליון שקל מינימום, אך בעקבות המיזוג עם מזרחי טפחות, הופסקה המכירה. עכשיו מזרחי ימכור בדיוק את אותו חלק - רק בסכום הגבוה ב-46% מהמחיר המקורי, וירשום רווח של כ-100 מיליון שקל.
■ אם אתם חלק מהקהילה המתרחבת של יוצרי וסוחרי NFT, כנראה שהכתבה הזאת חשובה לכם מאוד. הרווחים ממכירת יצירות NFT חייבים במס רווחי הון, ואם מדובר בעסק - במס שולי. אבל מומחי מס סבורים כי במקרים מסוימים אפשר יהיה לטעון שמדובר ב"מיטלטלין לשימוש אישי" - כמו יצירת אמנות בסלון, שמכירתה לא חייבת במס.
עברו לתצוגת גלריה משרדי גוגל בקליפורניה. החברה מפצלת את המניות שלה צילום: Jeff Chiu/אי־פי
עוד כותרות:
-
כתר חשבה שעם השתוללות ההנפקות בשנה שעברה היא תוכל לגייס חוב של 1.3 מיליארד דולר. אז היא חשבה
-
גוגל מפצלת את המניות שלה
-
מגדל מחזקת את הקשרים שלה עם חברת ג׳נריישן, וקונה 20% ממנה
-
כולם חושבים שהדולר יתחזק פה, אבל הוא דווקא נחלש
-
זה מה שעשה הכסף בחיסכון הפנסיוני
-
פעם נשק יום הדין היה פצצה אטומית. כיום הוא ניתוק ממערכת תשלומים דיגיטלית
-
עוד חברת היי-טק חולמת גבוה גבוה
מיליארדר הקריפטו העשיר בעולם אחרי גיוס ענק: מתכנן לפרוץ ל-NFT ולמטא-וורס
“אם היו יודעים על הרומן הסודי של כרייף עם אפי נוה - לא היו ממנים אותה”
“אם היו יודעים על הרומן הסודי של אתי כרייף עם אפי נוה ועל הנתונים שלה בקורס - לא היו ממנים אותה לשופטת”
הלו קיטי תעבור למטאוורס ותשיק NFT כדי להילחם בדיסני
סנריו ((Sanrio, החברה שמאחורי הלו קיטי והפמליה שלה, הכוללת צפרדע מטורזנת ופינגווין מרושע, רוצה שעד סוף 2031 הצרכנים ברחבי העולם יבלו 300 מיליארד שעות מצרפיות עם הדמויות שלה.
אם סנריו תצליח להחזיר לימי הזוהר את הדמות היפנית האהובה — אייקון של תרבות הקוואי (חמוד) הפופולרית המקומית — החברה מאמינה כי היא תוכל להתמודד בהצלחה עם יריבות גלובליות כמו דיסני.
לפי מנכ"ל החברה, התוכנית להשגת הדומיננטיות של הלו קיטי היא להציף את העולם הפיזי ואת המטאוורס עם התמונות שלה. על מנת להוציא זאת אל הפועל, החברה מחפשת שותפויות עם אמזון, נטפליקס וענקיות טכנולוגיה אחרות וכן מתכננת להשיק מטבעות שאינם ניתנים להמרה (NFT). הקמפיין השאפתני של סנריו יוצא לדרך לאחר שינויים היסטוריים שנעשו בדירקטוריון. ביולי 2020 מייסדה בן ה־94 של החברה, שינטארו טסוג’י, פרש מתפקיד המנכ"ל והעביר את השליטה לנכדו, טומוקוני טסוג’י בן ה־33.
300 מיליארד שעות סנריו
ב־19 החודשים הראשונים שלו בתפקיד, טסוג’י ניסה להזרים דם חדש למותג, שאמנם מוכר ברמה העולמית אבל איבד מזוהרו תחת סבו. כדי להציג את קיטי בפני דור חדש של מעריצים הוא פיתח את הרעיון של “שעות סנריו”, יחידת הזמן שהצרכנים מבלים עם המותג.
“המטרה שלנו היא ליצור 300 מיליארד שעות סנריו בעשור הקרוב, שכן כמות הזמן הפכה לעיקר ההתמקדות העסקית שלנו. אני יודע שזה יעד עצום, אבל הוא ממשי”, אמר טסוג’י ל"פייננשל טיימס".
טסוג’י, אחד המנכ"לים הצעירים ביותר בחברות המרכיבות את המדד המרכזי של בורסת טוקיו, אמר כי משתמשי אפליקציית הצ’אט היפנית LINE כבר בילו מעל מיליארד שעות בשליחה ובקבלה של בולים וירטואליים של הדמויות. הוא הוסיף וציין כי החברה “להוטה להישאר קרובה ללקוחות, הן בעולם הממשי והן בעולמות הווירטואליים”.
2 צפייה בגלריה מנכ"ל סנריו טומוקוני טסוג’י והדמות קורומי, בחנות המותג בטוקיו ( צילום: AFLO /Reuters )
סנריו, חברה בגודל בינוני לרישוי מותגים, דיווחה בשנה הפיסקאלית האחרונה שהסתיימה במרץ 2021 על הכנסות שנתיות בגובה 41 מיליארד ין (355 מיליון דולר). היא למדה מהאסטרטגיה של דיסני כיצד להגדיל את העסקים באמצעות רכישת חברות הפקת תוכן ובניית עולם שלם מסביב לדמויות, עם מוצרים במגוון פלטפורמות שונות. “בימינו אי אפשר פשוט להדביק את התמונות של הדמויות על מוצרים שונים ולצפות לצמיחה”, אמר טסוג’י. לדבריו, הקהל הרב שהתאסף באוסקה ונלחם על דלי פופקורן ממותג ומרצ’נדייז אחרים של סדרת האנימה “Demon Slayer”, הוכיח כי דמויות עכשוויות נולדות מסוגים שונים של בידור. “לכן, כשאנחנו משיקים דמות חדשה, אנחנו לא חושבים רק על המוצרים, אלא על האופן שבו נשתמש במדיה החברתית, והאם ניכנס מהתחום של אנימה, מנגה או גיימינג”.
בסנריו לא מסתמכים אך ורק על קיטי. החברה השיקה לאחרונה את סדרת האנימציה “Aggretsuko” שעלתה לנטפליקס לאחר ששודרה כבר ביפן. הסדרה הסטירית מציגה את קורותיה של פנדה אדומה שעובדת בחברה יפנית טיפוסית.
בסנריו לא מסתמכים רק על קיטי. סדרת האנימציה שלה “Aggretsuko” שעלתה לנטפליקס לאחר ששודרה ביפן, מספרת על פנדה אדומה שעובדת בחברה יפנית טיפוסית
הסדרה, שהפכה ללהיט בארה"ב וחודשה לארבע עונות, נולדה כתוצאה “משיתוף הפעולה עם נטפליקס”, הודה טסוג’י. “שיתופי פעולה עם פלטפורמות, כולל אמזון פריים, יהיו חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלנו בעתיד”. עוד הוסיף, כי ישנה “סבירות גבוהה ביותר” לכך שהחברה תבחן שיתופי פעולה גם עם סוני, נינטנדו וחברות בידור יפניות אחרות כחלק מהמאמצים לבניית מחזור שלם של רישיונות בקטגוריות תוכן שונות, כמו תוכניות טלוויזיה ומשחקי מחשב.
ולוגרים ואווטארים בפארק
סנריו אירחו גם פסטיבל מוזיקה של המטאוורס בדצמבר בשם Sanrio Virtual Fes, שהתקיים בפארק השעשועים של החברה סנריו פורולנד בהשתתפות הדמויות של החברה שהופיעו לצד ולוגרים וכוכבי פופ. המשתתפים תקשרו זה עם זה באמצעות אווטארים. סנריו “השתרכה מאחור מבחינת האסטרטגיה הדיגיטלית”, הודה טסוג’י, אך הוסיף כי החברה “מעוניינת לקחת תפקיד גדול יותר בתחומי המטאוורס וה־NFT”.
השינוי המהותי בחברה יוצא לדרך על רקע ירידה ברווח התפעולי מאז טיפס לשיא בשנה הפיסקאלית 2013. הדמויות מסרטי “לשבור את הקרח” וסדרות הטלוויזיה של דיסני דחקו החוצה את הדמויות של סנריו בשווקים הרווחיים של ארה"ב ואירופה.
החברה ספגה מכה גם בעקבות המגפה, שכן היא הובילה לסגירת פארקי השעשועים שלה והחנויות. מרצ’נדייז כמו קופסאות אוכל, כריות ומברשות שיניים עזרו אמנם להפוך את הלו קיטי לסנסציה מאז שנות ה־90 תחת המנכ"ל הקודם, אך הרווחיות היתה במגמת ירידה. אולם טסוג’י, שקיים שורה של פגישות עם העובדים בשנה החולפת, מתעקש כי מעז יצא מתוק וכי המגפה סייעה להתקדמות של החברה. “זה היה תזמון טוב כדי להתחיל בהתאוששות של סנריו”, הסביר.
“רצינו לקחת את הנקודות החיוביות מ־60 השנים האחרונות ובמקביל לפתור את נקודות התורפה”, אמר והוסיף כי היעדר גמישות ותשתית ארגונית גרם לעובדים לשמר את הסטטוס קוו.
טסוג’י מקים צוות ליצירת קניין רוחני שיעזור לו להגשים את שאיפותיו העולמיות. הצוות, שצפוי לצאת לדרך עד אפריל, נועד ליצור דמויות גלובליות שיוכלו להתחרות בהצלחה באלזה ובמיקי מאוס.
“זה אולי מאתגר ליצור דמות שתשרוד עוד 50 שנה מהיום, אבל אנחנו מחפשים דמות שניתן יהיה להרוויח ממנה בתוך חמש או עשר שנים”, אמר טסוג’י על היצירות החדשות שלו. “אנחנו זקוקים לפורטפוליו עולמי שבמסגרתו הדמויות יתמכו זו בזו, גם אם אחת מהן תיפול”.